מגוון גישות תזונה מקיפות אותנו. כל רגע צצות עוד חדשות, ממש כמו פטריות אחרי הגשם.
תזונה ים־תיכונית, איורוודית, קוריאנית, תוניסאית, מקרוביוטית, על קיוטו שמעת? אני עושה פליאו, אני כבר 9 שנים צמחונית, טבעונית, אוכל את כל אבות המזון אבל בעיקר חלבון, 16-4, 4-16, אני אוכלת רק שייקים (שותה), כל יום לפי הצבע שלו, פירותני, מזון נא, רק סלטים, רק ירקות שורש חוץ מתפוח אדמה, מזון טרי לפי העונה, ללא מצליבים, רק מצליבים, קטניות בוקר־צהריים־ערב, אוכל רגיל (מה זה רגיל בכלל?) רק בלי סוכר... וכולי וכולי.
כולן נכונות. כולן אמיתיות. כולן מגובות במחקרים.
האמת היא שהאמת כל כך פשוטה. מה שבריא לכם, לא בטוח בריא לאחרים.
מה כן משותף לכולן
שיטות התזונה הטבעית השונות נושאות מכנה משותף שניתן לפרוט לכמה עקרונות יסוד:
- בבסיס כל שיטה. האמונה שאם נספק לגוף את הדלק המיטבי עבורו, נחזק את כוח הריפוי הטבעי שטמון בו.
- הדלק המיטבי מבוסס על מזון טבעי בלבד (לא מעובד), אורגני ונקי מרעלים.
- יש לאכול כמויות קטנות בכל ארוחה, וללעוס היטב.
זהו. למרות כל ההבדלים, הן מסכימות על שלוש הנקודות האלה.
בואו נדבר על איך, לא על מה
יש שאלה שאני רוצה להעלות, שמשום מה כמעט לא מדברים עליה: לא מה אתם אוכלים. אלא איך.
בעבר השאלה אם אכלנו מזון בריא הספיקה. היום היא לא.
יש אנשים שאוכלים מאוד בריא, מתרגלים מדיטציה, מקפידים על פעילות גופנית, לא מעשנים. ועדיין סובלים מכאבי בטן, עצירויות או שלשולים. המזון, למרות שהוא כביכול בריא, הוא לא פעם מהונדס ומרוסס, ויש בו חומרים שמפריעים למעי לספוג.
וכשאנחנו מטפלים במערכת העיכול, המטופל חייב להיות חלק מהתהליך. כן. צריך לשנות הרגלים שקיימים איתנו כבר שנים. זה לא פשוט, אבל זה אפשרי.
אנשים שמגיעים אליי עם מערכת עיכול חלשה, שמתקשה להבשיל מזון, רואים את אותן הבעיות חוזרות. אבל למערכת העיכול יש יכולת להתחזק. צריך רק לעזור לה.
היום מבינים שלמערכת העיכול יש לא מעט הקשר רגשי, ולא כמו שנטו לחשוב פעם, שזו מערכת פשוטה: אוכל נכנס, מה שלא מתעכל יוצא. היא הרבה יותר מורכבת.
העיכול מתחיל בפה
שימו לב לזה.
כשאתם מכניסים מזון לפה, הוא מתחיל להתפרק לסוכרים. מה שעוזר לו להתפרק, מלבד תנועת הלעיסה, הוא הרוק.
הרוק מכיל חומרים אנטי־בקטריאליים, והוא סביבה עוינת לחיידקים ולנגיפים. נחשב לחוליה הראשונה במערכת החיסונית. הוא גם מרטיב את המזון ומרכך אותו, ובכך מסייע להעברה חלקה בוושט ולפירוק בקיבה.
ברוק יש שני אנזימי עיכול: עמילאז וליפאז. העמילאז פעיל ברמת החומציות של הפה, ומתחיל לפרק את העמילן עוד בזמן הלעיסה. הליפאז מתעורר ברמת החומציות של הקיבה, ותורם לפירוק השומנים אחרי הבליעה.
כן, אותו רוק שמופרש בפה לאורך כל היום הוא חיוני לתהליך העיכול.
כשמישהו לוקח ביס ובולע אותו מיד, הוא לא התחיל את הפירוק כמו שצריך בפה.
וכשהרוק טוב, יש פחות אפטות, פחות מחלות חניכיים, פחות בעיות שיניים, פחות פצעים בפה, פחות מחלות חיידקיות שפוגעות בלוע. כי הרוק הוא תחילתה של מערכת החיסון.
ולפני זה, הריח
אבל בלוטות הרוק לא פועלות מעצמן. מה צריך לקרות כדי שהן יפרישו רוק בצורה טובה?
נכון. להריח.
לא תאמינו כמה חשוב להריח.
מערכת העיכול היא מערכת גאונית. הריח של המזון מתחיל לעורר את כל המערכת. בלוטות הרוק מתחילות להפריש, ובמקביל גם הלבלב וכיס המרה "מפשילים שרוולים".
הקיבה מתחילה להפריש חומצות קיבה וגסטרין. חומצות הקיבה הן מעין מעיין הנעורים שלנו, ותפקידן להרוג את כל החיידקים שנמצאים במזון. כל זה קורה בסינרגיה עם הלבלב וכיס המרה, שעוזרים בפירוק השומנים, ובהכנת המעבר מהקיבה (רמת חומציות נמוכה מאוד) למעי הדק (שם רמת החומציות צריכה להיות הרבה יותר גבוהה, אחרת נוצרים צרבות וכיבים).
בקיצור. מערכת גאונית, אך מורכבת. אנחנו רוצים להקל עליה.
איך עוזרים למערכת העיכול
הנה ההרגלים שעובדים:
- בשלו את האוכל בעצמכם. כשאתם מבשלים, אתם כבר מריחים, וזה מתחיל את כל התהליך.
- הריחו את האוכל לפני שאתם מתחילים לאכול. ממש קחו רגע, קרבו את הצלחת לאף.
- לעסו היטב, הרבה פעמים. הלעיסה לא רק עוזרת לעיכול, היא גם פעולה שמרגיעה את מערכת העצבים האוטונומית.
- שבו לאכול. לא בנסיעה, לא בהליכה, לא "על הדרך".
- הניחו את הטלפון בצד בזמן הארוחה.
זה לא דורש שום שינוי בתפריט שלכם. זה דורש רק שינוי באיך אתם אוכלים אותו.
לקריאה נוספת
- השלב הקפלי של העיכול. איך הריח, המראה והמחשבה על מזון מפעילים את המערכת - Cephalic Phase, ScienceDirect Overview
- הקשר בין מתח, עיכול ואכילה מודעת. סקירה מחקרית - Mindful Eating Review, PMC, 2020
- אכילה מודעת ובריאות, גישה רפואית מסוכמת - Mindful Eating, Harvard Health
- המוח, החושים והעיכול. תגובות עצביות למזון - Digestive System Regulation, OpenStax Biology